#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסד. שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה ואין בכל אחד כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו מה הדין ומדוע 1) כשנפלו ביחד 2) כשנפלו בזה אחר זה? 	"1) לרבנן דר""א מותר שסוברים זה וזה גורם מו תר. לר""א: לאביי דר""א סובר זה וזה גורם אסור יהיה אסור, ודחתה הגמי שאולי לכו""ע מותר שגם ר""א סובר זה וזה גורם מותר.<br>2) לר""א אם של חולין נפל אחרון ביטל את הראשון ומותר לזרי ם, ואם של תרומה נפל אחרון אסור לזרים. לחכמים בין שנפלה תרו מה תחילה ובין שנפלה לבסוף אינו אסור לזרי ם עד שיהיה בתרו מה כדי לחמץ. לאביי הא דאמר ר""א דאם נפל חולין אחרון שמותר הוא רק כשקדם וסילק את של תרומה קודם לנפילת החולין, אבל אם לא קדם וסילקו אסור דזה וזה גורם אסור. והגמ' דחתה שיתכן שטעמו של ר""א הוא משום דקסבר אחר אחרון אני בא, גמרו באיסור אסור, גמרו בהיתר מותר."	עבודה זרה מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסה. מה הדין ומדוע 1) כשבעצי אשירה הסיק תנור 2) כשבתנור אפה פת 3) והאם יכול בפת להוליך הנאה לים המלח ואיזו הנאה? 	"1) למשנתנו חדש יותץ שהרי נעשה והתחזק מאיסורי הנאה. ישן יוצן שלא יאפו בהיסק זה ונמצא שלא נהנה <sup>עג</sup>.<br>2) בתנור חדש שהוצן וחזר והסיקו בעצי היתר או בישן בהיסק של עצי איסור למ""ד זה וזה גורם אסור הפת אסורה בהנאה. למ""ד זה וזה גורם מותר הפת מותרת <sup>עד</sup>.<br>3) לרבנן אינו יכול שאין פדיון לעבודת כוכבים. לר""א יכול, לרש""י אפילו לא נתערבה הפת באחרות יכול להוליך את הנאת העצים  <sup>עה</sup> ולתוס' (ד""ה יוליך) אינו יכול אא""כ התערבה באחרות שאז יכול להוליך את הנאת הפת <sup>עו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  כתב הר""ן דכיון דהלכה דזה וזה גורם מותר אין הלכה כמשנתנו אלא בין חדש ובין ישן יוצן, דתנור חדש נמי כל שצננו והסיקו בעצי היתר ואפה בו את הפת זה וזה גורם הוא ושרי.
<br>עד.  כתב הר""ן שגם להלכה שזה וזה גורם מותר אם אפה את הפת בתנור שלא צננו ואפילו היה תנור ישן ועצי איסור אסורה בהנאה אם אבוקה כנגדו דלא קלי איסורא דיש שבח עצים בפת, ואם הגחלים כבו מותר וגחלים לוחשות מחלוקת אם מותר או אסור.
<br>עה.  כ""כ הר""ן וכתב שכ""כ הרז""ה, וטעמם הוא שהאיסור מעורב בפת והיא לא חפצא של איסור.
<br>עו.  וכתב הר""ן שכן גם דעת הרי""ף, הרמב""ם והרמב""ן. ולר""ן גם בהתערבה באחרות סגי שיוליך את הנאת העצים.</span>"	עבודה זרה מט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסז. בסוגיין אמרינן שבין לרב ובין לשמואל עובדים לשברים וקשה שלעיל אמר שמואל דאפי' שברי עבודת כוכבים מותרים בהנאה למוצאם? 	"רש""י תירץ ששם לא ראינו שנשתברה מאליה ואמרינן שעובד כוכבים שברם שהולכים אחר הרוב שהרי לא שכיח שהעבודת כוכבים נש תברה מאליה, וכאן ראינו שנשתברה מאליה. והתוס' (ד""ה לא) תירצו דהכא מיירי שדרכה לנשר קיסמים וענפים תדיר ואינם מניחים מלעובדה בכך ולכן יש לאסור בקיסמים הנופלים ממנה. עוד תירצו ששם מדובר בשברים שמצאם לבדם בלא עיקר עבודת כוכבים אבל כאן מיירי שכל השברים ביחד שבאופן זה עובדים לשברים <sup>עז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עז.  עוד אמרינן בסוגיין דאם הדיוט דהא קיי""ל דעבודת כוכבים יכול להחזירה מותרים והקשה הר""ן שנשתברה מאליה אסורה, ותירץ א. כיון שעיקר עבודת כוכבים קיים מתייאש מן השברים ו מבטלם. ב. כאן בשברי שברים עסקינן ולכן מותר.</span>"	עבודה זרה מט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסח. למסקנא במה נחלקו ר' ישמעאל ורבנן ובאלו אופנים נחלקו? 	"לר' ישמעאל עושים מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול ו לרבנן אין עושים. ונחלקו א. בשלש אבני ם בתוך די אמות למרקוליס ויש תל מפסיק בין האבנים למרקוליס שלר' ישמעאל אסורות ולרבנן מותרות ב. לרש""י בשלש אבנים שרחוקות ד' אמות מהמרקוליס ואין תל מפסיק שלר' ישמעאל אסורות ולרבנן מותרות ולתוס' (ד""ה במקורבות) בשתי אבנים בתוך ד' אמות ואין תל מפסיק ואין נראות עמו שלר' ישמעאל אסורות דס""ל שגם שתים עושים מרקוליס קטן בצד גדול ולרבנן מותרות דאין עושים."	עבודה זרה מט: -נ. ותוס'		
